החלטה בתיק ע"מ 1245-12

צ ב א   ה ה ג נ ה   ל י ש ר א ל

בית המשפט הצבאי לערעורים                                                                           ע"מ 1245/12

בפני כב' המשנה לנשיא: אל"ם נתנאל בנישו

העורר: מוסא דאוד מטר מטר, ת"ז XXXX  (באמצעות ב"כ עו"ד מוחמד עווד)      

נגד

המשיבה: התביעה הצבאית (באמצעות ב"כ קמ"ש ערן לוי)

ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי יהודה (בפני כב' השופט רס"ן דניאל כפיר)

בתיק מס' 5927/11 מיום 5.1.12

(הערר נדחה)

תאריך הישיבה: 12 בפברואר 2012, י"ט בשבט התשע"ב.

נימוקים להחלטה

ביום 4.3.12 דחיתי את ערר הסנגוריה נגד החלטת בית משפט קמא להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. להלן יובאו נימוקיי להחלטה זו.

העורר נעצר בתאריך 25.12.11 לאחר שתעודת זהות שהציג בפני אנשי כוחות הביטחון במחסום א-זעיים בניסיון לצאת את תחומי האזור ולהיכנס לישראל עוררה את חשדם.

ואכן, בחקירתו הסתבר כי מדובר בתעודת זהות מזויפת שנרכשה על ידי העורר תמורת 1,000 ש"ח. בתום החקירה הוגש, על כן, נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של זיוף מסמך רשמי, שימוש או הצגת דבר מזויף, התחזות כאחר וניסיון להפרת הוראה בדבר סגירת שטח.

בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים התקבלה על ידי בית משפט קמא, שקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים וכי על פי ההלכה הנוהגת באזור יציאה מהאזור תוך ביצוע עבירה נלוות מבססת ככלל שתי עילות מעצר, מסוכנות וחשש להימלטות מאימת הדין. בית המשפט התייחס אף לאפשרות שחרור העורר לחלופת מעצר:

"סיכום הדברים הוא אפוא, שאין לדבר על כלל שלפיו תושב השטחים לעולם אינו משתחרר לחלופת מעצר. לצד זאת, ברור שבמערכת היחסים הנוכחית בין ישראל לבין הרשות הפלסטינאית, כאשר לא מתקיימים מנגנונים מתפקדים של עזרה משפטית, הסגרה וכיוצא בזאת, קיים חשד מובנה להימלטות נאשמים, תושבי השטחים, מאימת הדין ואף למסוכנות במקרים המתאימים.

אולם יחד עם זאת, השאלה האם ראוי ונכון לשחרר חשוד או נאשם לחלופת מעצר תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. כך למשל, יש לשקול את הנסיבות האישיות של הנאשם, האם מיוחסות לו עבירות נוספות מלבד השהייה הבלתי חוקית, עברו הפלילי והאם הוצעה חלופת מעצר הולמת שיש בה כדי לאיין את עילת המעצר הרלוונטית".

לבסוף, קבע בית משפט קמא כי לאור עברו של העורר, הכולל הרשעה בעבירות של זיוף וכניסה בלתי חוקית, אין מנוס ממעצרו עד תום ההליכים.